ראשי » מדריכים » ברוקרים מומלצים ב-CFD לישראלים: דירוג מקצועי

מדריכים

ברוקרים מומלצים ב-CFD לישראלים: דירוג מקצועי

דוד שוורץ

יוני 9, 2026

חשבת פעם שאולי מסחר ממונף הוא הדרך המהירה לקצר תהליכים בשוק ההון? אני פוגש את המחשבה הזו שוב ושוב, ולכן הכנתי מדריך ישר ולעניין על ברוקרים מומלצים ב-CFD בישראל, בלי קישוטים ובלי שיווק נוצץ.

אחרי יותר מ-30 שנה בשוק ההון, מהבנקים הגדולים ועד ניהול גופים פיננסיים, למדתי שהשאלה האמיתית איננה מי מבטיח יותר, אלא מי חושף בצורה הוגנת את העלות, הסיכון והרגולציה. אם אתה מחפש ברוקר CFD מומלץ, אני אעשה לך סדר צעד אחר צעד.

כבר מההתחלה אני אומר: Contract for Difference (CFD) איננו קיצור דרך להשקעה. זה מוצר למסחר קצר טווח, עם מינוף, עלויות מימון ולרוב גם שיעורי הפסד גבוהים אצל לקוחות קמעונאיים.

בוא נעבור על ההבדלים, על הברוקרים, ועל הבדיקות שאני באמת עושה לפני פתיחת חשבון.

תובנות עיקריות

• ברוב דפי האזהרה הרשמיים של ברוקרי CFD ב-2026 שיעור ההפסד של לקוחות קמעונאיים עדיין גבוה מאוד. ב-Trading 212 מופיע לרוב אזור של 73%-75%, ב-AvaTrade 72%, ב-Plus500 הטווח משתנה לפי הישות ומופיע סביב 76%-80%, וב-eToro הוא משתנה לפי מדינה וישות רגולטורית, סביב 50%-52% בחלק מהדפים העדכניים.
• מודל Market Maker אינו בהכרח בעיה בפני עצמו, אך הוא מחייב אותך לבדוק מדיניות ניגוד עניינים, רוחב ספריידים, ועלויות החזקה ללילה.
• למשקיע ישראלי, הישות הרגולטורית חשובה יותר מהשפה באתר. חשבון תחת ישות קפריסאית, בריטית או אירית יקבל הגנות שונות, ולכן צריך לבדוק את שם החברה, מספר הרישיון וקרן הפיצוי הרלוונטית.
• אל תסתכל רק על עמלות פתיחה. ב-CFD העלות האמיתית מגיעה משילוב של ספרייד, עלות מימון לילה, המרת מטבע ותנאי משיכה.
• לפני כסף אמיתי, פתח חשבון דמו. אחר כך בצע הפקדה קטנה בלבד, ובדוק משיכה אחת בפועל.

מה זה CFD ואיך הוא שונה ממניה רגילה?

אני רואה לא מעט משקיעים שמבלבלים בין חוזי הפרשים (CFD) לבין קניית מניה רגילה. זה נשמע דומה, כי בשני המקרים לוחצים על כפתור קנייה או מכירה, אבל מבחינה כלכלית זו עסקה אחרת לגמרי.

ב-CFD אתה לא קונה את נכס הבסיס עצמו. אתה חותם על חוזה מול הברוקר על שינוי המחיר של הנכס, ולכן כל חוויית הסיכון, העלות והבעלות נראית אחרת.

ההבדל בין קניית CFD לקניית מניה

כשאתה קונה מניה רגילה, אתה רוכש בעלות בנייר הערך. יש משמעות לרישום, לדיבידנד, לזכויות הצבעה, ולפעמים גם להטבות תאגידיות.

כשאתה קונה CFD על מניה, אין בעלות על המניה עצמה. אין לך זכויות הצבעה, ובמקום להחזיק נכס בבורסה אתה מחזיק חוזה מול הברוקר בשוק חוץ בורסאי.

ההבדל הזה הופך ליקר יותר כשהפוזיציה נשארת פתוחה ללילה. שם נכנסת עלות מימון, ולעיתים היא זו שמכריעה אם העסקה הייתה סבירה או יקרה מדי.

עוד הבדל מעשי: ב-CFD הרבה יותר קל לפתוח שורט. זו אחת הסיבות שסוחרים נמשכים למוצר הזה, אך זו גם הסיבה שהוא נוטה לעודד פעילות תכופה יותר, ובעקות זה גם יותר טעויות.

אם אתה בודק מעבר בין מסחר קצר טווח להשקעה ארוכה יותר, כדאי לקרוא גם על פתיחת חשבון מסחר ולוודא שאתה בוחר סוג חשבון שמתאים למה שאתה באמת רוצה לעשות.

מודל Market Maker: למה הברוקר עובד נגדך

בחלק גדול מברוקרי ה-CFD, הברוקר פועל במודל Market Maker. זה אומר שהוא יוצר את סביבת המחיר, מצטט מחיר קנייה ומכירה, ולעיתים גם משמש בתור הצד הנגדי לעסקה שלך.

אני לא מספר לך את זה כדי להפחיד, אלא כדי לשים את הדברים במקום. זה מודל חוקי ונפוץ (שלפעמים מעלה תהיות איך דבר כזה בכלל קיים), אך הוא יוצר ניגוד עניינים מובנה שצריך להכיר.

• הברוקר מרוויח מהספרייד (המרווח שבין מחיר הקנייה למחיר המכירה), גם אם לא הרווחת בעסקה.
• הברוקר עשוי להרוויח גם מעלויות לילה, ולכן מסחר תכוף או החזקה ממונפת ממושכת משרתים אותו לא פחות משהם משרתים אותך.
• הבדיקה הקריטית היא האם יש מסמך מדיניות ניגוד עניינים, האם קיימת הגנה מפני יתרה שלילית, והאם תנאי הביצוע שקופים.

הטיפ שלי כאן פשוט: אל תשאל רק אם הברוקר טוב. שאל איך הוא מתוגמל, ובאילו מצבים האינטרס שלו מתרחק מהאינטרס שלך.

הסיכון המבני: ניגוד עניינים מובנה

הסיכון ב-CFD לא מתחיל רק כשהשוק זז נגדך. הוא מתחיל במבנה המוצר עצמו, במינוף, ובכך שעלויות קטנות לכאורה מצטברות מהר יותר ממה שסוחר מתחיל מדמיין.

ראיתי את זה אצל לקוחות לאורך שנים: הם בדקו את כיוון השוק, אבל לא בדקו את העלות של להחזיק פוזיציה.

הברוקר מרוויח כשהסוחר מפסיד

בפועל, הברוקר לא חייב ״לקוות״ שתפסיד כדי להרוויח ממך. מספיק שתסחור הרבה, תשלם ספרייד, תחזיק פוזיציות ללילה ותבצע המרות מטבע.

זו הסיבה שאני תמיד מפריד בין שתי שאלות: האם יש פה מוצר שנוח לסחור בו, והאם יש פה מוצר שכדאי לסחור בו. לא תמיד התשובה זהה.

האזהרה המעשית שלי: אם העסקה שלך זקוקה למינוף רק כדי להיות מעניינת, ייתכן שהיא פשוט לא טובה מספיק.

בחשבונות קמעונאיים באירופה ובבריטניה רואים בדרך כלל מגבלות מינוף של עד 1:30 במטבעות עיקריים, וזה לא מקרי. הרגולטורים הבינו מזמן שמינוף מגדיל הפסד מהר יותר משהוא מגדיל משמעת.

אצלי, מבחן ראשון למסחר כזה הוא פשוט: האם אני עדיין רוצה את העסקה גם בלי מינוף קיצוני. אם התשובה לא, אני מוריד אותה מהשולחן.

שיעור ההפסדים בקרב סוחרי CFD קמעונאיים

זה החלק שהרבה, או אפילו כל הפרסומות מצניעות, אבל דפי הסיכון הרשמיים מציגים אותו באופן ברור. ברוב הברוקרים הגדולים רוב החשבונות הקמעונאיים מפסידים כסף במסחר ב-CFD.

המספר המדויק משתנה לפי ישות רגולטורית, שפה ומועד העדכון, ולכן אני לא מתייחס אליו כאל מספר קבוע. אני מתייחס אליו כסימן אזהרה שחוזר על עצמו בכל התעשייה.

המסקנה שלי ברורה: אם אתה נכנס ל-CFD, תיכנס בקטן ועם ציפיות שמרניות. זה לא משחק שמתגמל יהירות.

הרגולציה של CFD בישראל היא מציאות מורכבת

פה הרבה משקיעים ישראלים מתבלבלים. הם רואים אתר בעברית, נציגות שיווקית, או מותג מוכר, ומניחים שהחשבון ״ישראלי״. ברוב המקרים מה שקובע באמת הוא הישות שפתחת אצלה את החשבון.

הבדל קטן בשם החברה יכול לשנות את קרן הפיצוי, את אופן הטיפול בתלונה, ואת תנאי המינוף.

הרשות לניירות ערך והגבלותיה בפועל

בישראל קיימת מסגרת רגולטורית לזירות סוחר, אך בפועל משקיעים רבים פותחים חשבונות דרך ישויות זרות. לכן, גם אם השירות מוצג בעברית, הפיקוח הישיר על החשבון שלך יכול להיות קפריסאי, בריטי, אירי או אחר.

מבחינתי, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור ולבדוק מסמכים. לא סיסמאות – מסמכים!

• מי הישות המשפטית שמחזיקה את החשבון שלך?
• מה מספר הרישיון שלה?
• איזו קרן פיצוי חלה עליה, אם בכלל?
• מה כתוב על הגנה מפני יתרה שלילית?

אם אתה לא יודע לענות על ארבע השאלות האלה, אתה עדיין לא בשלב ההפקדה.

למה רוב הברוקרים פועלים תחת רישוי זר

הסיבה המרכזית פשוטה: רישוי מקומי הוא תהליך יקר ומכביד, וברוקר בינלאומי מעדיף לרכז פעילות תחת ישות זרה אחת או כמה ישויות אזוריות. עבורו זה יעיל יותר.

עבור המשקיע הישראלי, זה אומר דבר אחד: ההגנה שלך נובעת מהישות הזרה, לא מהעובדה שהברוקר מציע צ׳אט תמיכה בעברית.

בישות קפריסאית מקובל לראות חברות שחברות בקרן ICF, בדרך כלל עד 20,000 אירו ללקוח זכאי. בישות בריטית צריך לבדוק אם הפעילות הספציפית שלך אכן נכללת בהגנת FSCS ובאיזה היקף, כי לא כל מוצר ולא כל נסיבה מקבלים אותה הגנה.

זו בדיקה של שלוש דקות, והיא שווה יותר מעשרים דקות של השוואת באנרים שיווקיים.

מה משקיע ישראלי באמת יכול לבדוק

זה אחד הסעיפים הכי חשובים:

• בדוק את מספר הרישיון במאגר הרשמי של הרגולטור.
• ודא שכספי לקוחות מוחזקים בנפרד, כלומר בחשבונות מופרדים, ולא מעורבבים בכספי החברה. המושג הזה מופיע הרבה תחת Segregated Accounts.
• קרא את דף העמלות המלא, לא רק את הכותרת ״ללא עמלה״.
• בדוק אם יש הגנה מפני יתרה שלילית, ואיך בדיוק היא מנוסחת.
• שלח שאלה לשירות הלקוחות בעברית ובאנגלית, ובדוק מי עונה, כמה מהר, והאם התשובה עניינית.

אם אתה רוצה להבין איך אני משקלל את כל זה בדירוג מעשי, תוכל לעבור גם על המתודולוגיה המלאה.

הקריטריונים שלנו לדירוג

כשאני מדרג ברוקרים, אני לא מתחיל מהפרסומת, ולא מאפליקציה יפה. אני מתחיל מהשאלה אם הלקוח הממוצע מבין איפה הוא פותח חשבון, כמה זה יעלה לו, ומה יקרה כשהוא יבקש למשוך את הכסף שלו.

הקריטריונים שלי נבנו מזווית של ניהול סיכונים – לא מזווית של שיווק.

חוזק הרגולציה הזרה

אני נותן עדיפות לישות רגולטורית חזקה ולחברה שמציגה אותה באופן שקוף. זה כולל שם חברה מלא, מספר רישיון, ומסלול תלונה ברור.

Plus500 מציגה רישוי רב-מדינתי רחב, כולל FCA הבריטית, CySEC הקפריסאית, ASIC האוסטרלית ורישיון ה-ISA הישראלי. eToro מציגה פיקוח של CySEC, FCA ו-ASIC על ישויות שונות. Trading 212 מציגה פיקוח של FCA (רשות הפיקוח הפיננסי הבריטית), CySEC (רשות ניירות ערך הקפריסאית), BaFin (רשות הפיקוח הפיננסי הגרמנית) ו-ASIC (רשות ניירות ערך האוסטרלית). AvaTrade מציגה רישוי באירלנד ובמספר שווקים נוספים.

אני לא מתרשם רק ממספר הרישיונות. אני בודק תחת איזו ישות החשבון הישראלי שלך נפתח בפועל.

שקיפות בנתוני ההפסדים

ברוקר שמסתיר את אזהרת הסיכון, או קובר אותה בתחתית עמוד עמוס, יורד אצלי בדירוג. אני רוצה לראות אזהרה ברורה, מספר מעודכן, וניסוח שלא מנסה לרכך את מהות המוצר.

זה אולי נשמע כמו סעיף יבש, אבל הוא אומר הרבה על התרבות הארגונית. חברה שמוכנה להגיד ללקוח ״רוב הלקוחות מפסידים״ נוטה להיות שקופה יותר גם במקומות אחרים.

ספריידים אמיתיים בתנאי שוק רגילים

כאן אני עושה הבחנה שברוב מדריכי ההשוואה מפספסים: לא כל ברוקר מציג ספריידים באותה שקיפות, ולא כל מספר באתר הוא מספר שימושי.

הכלל שלי קבוע: משווים את אותו נכס, באותה שעה, על דמו או על חשבון קטן, ולא משווים מספר שנלקח מארבעה דפים שונים בארבעה ימים שונים.

שירות בעברית והוגנות שירות לקוחות

למשקיע ישראלי, שירות לקוחות הוא לא תוספת נחמדה. הוא חלק מהמוצר. ברגע של תקלה, אימות מסמך או משיכה, זה ההבדל בין חשבון נסבל לחשבון מתיש.

Plus500 מציגה תמיכה 24/7 ובכמה ערוצים, כולל צ'אט ו-וואצאפ. AvaTrade מבטיחה שירות לקוחות ביותר מ-14 שפות. Trading 212 משווקת תמיכה 24/7 עם זמן תגובה ממוצע מהיר מאוד בצ'אט, אבל לא בעברית. eToro עובדת בעיקר דרך מרכז תמיכה, טיקטים וצ'אט ללקוחות רלוונטיים.

אני תמיד ממליץ לבדוק את השירות לפני ההפקדה הגדולה הראשונה. שאל שאלה פשוטה, למשל על משיכה, מסמכי אימות או עלויות לילה, ותראה איך עונים לך.

Plus500: הוותיק והפשוט

Plus500 הוא שם מוכר מאוד למשקיעים בישראל, ולא במקרה. זו חברה שנוסדה בישראל, נסחרת בלונדון, ומפעילה פלטפורמה קניינית שמכוונת לפשטות ומהירות.

מי שמחפש אפליקציה נקייה ומעט מאוד רעש מסביב, בדרך כלל מרגיש שם בבית כבר מהמסך הראשון.

היתרונות

היתרון המרכזי של Plus500 הוא פשטות. הממשק ברור, הביצוע מהיר, ויש כלי ניהול סיכונים שימושיים כמו Stop Loss (סטופ הפסד אוטומטי), Trailing Stop (סטופ נגרר שזז עם המחיר), ו-Guaranteed Stop (סטופ מובטח שעובד גם בקפיצות מחיר) בחלק מהמכשירים.

בדפי החברה מודגשים גם חשבונות לקוח מופרדים, תמיכה מסביב לשעון במספר שפות, ופלטפורמה קניינית שמבוססת רק על המערכת של החברה. יש גם את +Insights, כלי שמציג תובנות מתוך פעילות משתמשים בפלטפורמה, וזה יכול לעזור למי שרוצה לקרוא את טמפרטורת השוק ולא רק גרף.

• מתאים מאוד לסוחר מתחיל שמעדיף מסך פשוט.
• נוח למי שסוחר רק ב-CFD ולא צריך אקו-סיסטם שלם.
• נוח למי שרוצה שירות בעברית ותגובה מהירה יחסית.

אם אתה בוחן כמה מותגים במקביל, אפשר לשלב את זה עם קריאה על בחירת ברוקר ולבדוק אם אתה בכלל מחפש פלטפורמת CFD או חשבון השקעות רגיל.

החסרונות

החיסרון הגדול הוא הגמישות. אין כאן מערכת מסחר מתקדמת כמו MT4, אין MT5, ואין סביבת אלגו פתוחה כמו שחלק מהסוחרים המתקדמים מחפשים.

יש גם דמי אי פעילות של עד 10 דולר בחודש אחרי שלושה חודשי חוסר התחברות, ועלויות לילה שיכולות להכביד על מי שמחזיק פוזיציות פתוחות. בנוסף, דפי הסיכון של החברה מציגים שיעורי הפסד קמעונאיים גבוהים מאוד, סביב 76%-80% לפי הישות.

במילים פשוטות: המערכת נוחה, אבל המוצר נשאר קשה.

למי הוא מתאים

אני רואה את Plus500 כפתרון טוב לסוחר שרוצה מסחר ב-CFD בצורה נקייה, בלי ללמוד מערכת מסובכת מדי. הוא מתאים יותר למסחר קצר טווח מאשר לבניית תיק השקעות.

פחות מתאים למי שרוצה אוטומציה, בדיקות עומק, או ניהול אסטרטגיות מתוחכמות דרך קוד.

eToro : הסוחר החברתי

eToro שונה מהותית מהשחקנים האחרים כאן. זה לא רק ברוקר, אלא גם רשת חברתית פיננסית, עם CopyTrader, קהילות, פיד, ותמהיל של השקעה בנכסים אמיתיים לצד CFD.

הפלטפורמה הזו נוחה מאוד ללמידה דרך צפייה באחרים, וזה גם הכוח שלה וגם המלכודת שלה.

היתרונות

ל-eToro יש קנה מידה מרשים. בדיווח הרבעוני של מאי 2026 החברה הציגה יותר מ-4 מיליון חשבונות ממומנים, פעילות בכ-75 מדינות וגישה למניות מ-26 בורסות, לצד יותר מ-100 נכסי קריפטו.

בצד הפלטפורמה, CopyTrader מאפשר להעתיק עד 100 משקיעים במקביל. לחשבון הדמו יש יתרה וירטואלית של 100,000 דולר, כך שאפשר ללמוד את הממשק בלי לשרוף כסף אמיתי.

• מעולה למי שרוצה ללמוד דרך צפייה במשקיעים אחרים.
• נוח למי שרוצה מניות, קריפטו ו-CFD באותה אפליקציה.
• מתאים למי שמעדיף חוויית משתמש חברתית ולא רק מסך פקודות.

הפלטפורמה גם מציעה Smart Portfolios ופתרונות AI עדכניים כמו Tori, אבל אני ממליץ לראות בהם תוספת, לא תחליף להבנה בסיסית של סיכון.

החסרונות

דווקא בגלל שהממשק מרגיש חברתי וקליל, קל לשכוח שאתה נכנס למוצר מסוכן. CopyTrading לא מבטל סיכון, הוא רק מעביר את בחירת הסיכון למישהו אחר.

בדף המשיכות העדכני של eToro מופיעים מינימום משיכה של 30 דולר ועמלת משיכה של 5 דולר מחשבון דולר חיצוני. בדף העמלות העדכני החברה מציינת כי אין כיום דמי אי פעילות בחשבון ההשקעות, וזה עדכון נאה לעומת מה שהיה נהוג לחשוב בעבר.

כדאי לזכור גם שאין כאן MT4 או MT5, והעלויות ב-CFD נבנות מספרייד, עלויות לילה ולעיתים גם מהמרת מטבע. אם אתה קונה "אדם" במקום אסטרטגיה, אתה מגדיל את הסיכוי לאכזבה.

למי הוא מתאים

eToro מתאים למי שרוצה ללמוד, לעקוב, לראות עסקאות בזמן אמת ולהישאר בתוך אפליקציה אחת. זה טוב במיוחד למתחיל שמבין שהוא משלם במידה מסוימת גם על נוחות ועל קהילה.

פחות מתאים לסוחר אלגו, לסקלפר כבד או למי שרוצה שליטה טכנית עמוקה בכל שכבת ביצוע.

Trading 212: גם CFD וגם מניות באותו החשבון

Trading 212 מושך הרבה ישראלים כי הוא נראה זול, פשוט ונוח. זה נכון בחלקו, אבל כאן חייבים להפריד בין חשבון Invest לבין חשבון CFD, כי אלו שני עולמות שונים.

זו נקודה שהרבה סקירות באינטרנט מערבבות, ואני מעדיף לחדד אותה.

היתרונות

בצד ה-CFD החברה מציגה תמחור שקוף יחסית. בדף EUR/USD מופיע ממוצע ספרייד חודשי של 0.00016, בערך 1.6 פיפ, וזה מספר שימושי יותר מסיסמה כללית על "ספריידים נמוכים".

בצד החשבון להשקעות, Trading 212 מציעה פיצ'רים נוחים כמו AutoInvest, חשבון רב-מטבעי עם 13 מטבעות נתמכים, והעברת תיק מניות בחלק מהישויות. בנוסף, בדף העמלות מצוין שאין דמי אי פעילות.

• טוב למי שרוצה ממשק מודרני ופשוט.
• טוב למי שמחזיק גם חשבון השקעות וגם חשבון CFD תחת אותו מותג.
• טוב למי שמסתדר באנגלית ולא צריך תמיכה בעברית.

החסרונות

הטעות הנפוצה היא להסתכל על Trading 212 כעל ברוקר "ללא עמלות" ולסיים שם. בחשבון ה-CFD אין עמלת קנייה קלאסית, אבל יש ספרייד צף, עלות מימון לילה, ובמקרה של מטבע שונה גם עמלת FX של 0.5% על תוצאות פוזיציות CFD סגורות.

עוד נקודה שצריך לזכור: חלק מהיתרונות שמפורסמים באתר, כמו פיצ'רי השקעה, העברת תיק או ריביות על מזומן, שייכים לחשבון ההשקעות ולאו דווקא לחשבון ה-CFD. לסוחר שמחפש רק CFD, זה לא תמיד משנה את התמונה.

לצד זה, ממשק ושירות לקוחות בעברית לא תקבל כאן, ומי שמרגיש לא נוח באנגלית יגלה מהר שהפער הזה עולה לו בזמן ובטעויות.

למי הוא מתאים

אני רואה את Trading 212 כפתרון טוב למשקיע עצמאי שיודע לקרוא את ההבדל בין Invest לבין CFD. הוא מתאים למי שאוהב שקיפות דיגיטלית ומוכן לנהל את עצמו.

הוא לא מתאים למי שמצפה לשירות טלפוני קלאסי, לעברית מלאה, או למסחר אלגוריתמי עמוק דרך MT4 ו-MT5.

AvaTrade: האירופאי המוסדר

AvaTrade יושב אצלי במקום קצת אחר ברשימה, כי הוא מתאים יותר לסוחר שרוצה פלטפורמות מסחר מוכרות כמו MetaTrader ולא רק אפליקציה סגורה. לחלק מהסוחרים זו נקודת הכרעה.

זו גם אחת החברות הבודדות ברשימה שמציעה כלי ייחודי לניהול סיכון בשם AvaProtect.

היתרונות

AvaTrade מציעה תמיכה ב-MetaTrader 4 וב-MetaTrader 5, וזה משנה את התמונה למי שעובד עם אינדיקטורים מותאמים, רובוטים או בדיקות אסטרטגיה. בדף ההפקדה של החברה מצוין מינימום פתיחת חשבון של 100 דולר בחשבון דולר.

לפי דפי החברה, קיימת הגנה מפני יתרה שלילית, וב-AvaProtect אפשר לרכוש הגנה על עסקה פתוחה לתקופה מוגדרת. בדף הייעודי של הכלי מופיעה הגנה של עד מיליון דולר לעסקה מוגנת, בכפוף לעלות הגידור של הכלי.

• מתאים למי שרוצה MT4 או MT5.
• מתאים למי שמחפש גמישות טכנית גבוהה יותר.
• מתאים למי שמעריך כלי ניהול סיכון ייעודיים.

החסרונות

כאן צריך להיות מדויק: ל-AvaTrade יש דמי אי פעילות של 50 דולר אחרי שלושה חודשי חוסר שימוש, ולאחר 12 חודשים גם דמי אדמיניסטרציה של 100 דולר, לפי דפי העמלות והעזרה של החברה.

זה סעיף שלא מעט סוחרים מפספסים, והוא מספיק בפני עצמו כדי להפוך חשבון "ניסיוני" לחשבון יקר אם לא נוגעים בו. בנוסף, בדפי הסיכון של החברה עדיין מופיע ש-72% מהחשבונות הקמעונאיים מפסידים כסף.

עוד נקודה: לא כל פיצ'ר זמין בכל מדינה או בכל ישות. לכן לפני פתיחת חשבון אל תניח שכל מה שקראת בעמוד שיווקי אכן זמין ללקוח ישראלי.

למי הוא מתאים

AvaTrade מתאים יותר לסוחר שרוצה סביבת מסחר מוכרת, עם MT4, MT5, WebTrader וכלים טכניים מתקדמים יותר. הוא גם מתאים למי שרוצה לעבוד עם מסחר אוטומטי או לבדוק אסטרטגיות.

פחות מתאים למשקיע פסיבי שמחפש קניית מניות אמיתיות לטווח ארוך או לחשבון שישב חודשים בלי שימוש.

השוואת ספריידים בין ארבעת הברוקרים

השוואת ספריידים היא נושא שמפתה להציג במספר אחד, אבל זה כמעט תמיד פשטני מדי. ספרייד משתנה לפי שעה, תנודתיות, ישות רגולטורית וסוג המכשיר.

לכן אני מעדיף להראות מה באמת אפשר לבדוק, ומה רק נשמע טוב בכותרת.

ספריידים על EUR/USD

ב-eToro דף הספריידים הרשמי מציג EUR/USD מ-1 פיפ. ב-Trading 212 דף המכשיר מציג ממוצע חודשי של 0.00016, שזה בערך 1.6 פיפ.

אצל Plus500 ו-AvaTrade הדרך הנכונה לבדוק היא לא להסתמך על זיכרון של סקירה ישנה, אלא להיכנס למסך המכשיר בזמן אמת ולצלם את המספר לפני מסחר. זה נשמע בסיסי, וזה בדיוק מה שרוב הסוחרים לא עושים.

אם אתה סוחר פורקס בתדירות גבוהה, פער של חצי פיפ או פיפ שלם יכול להפוך אסטרטגיה סבירה לאסטרטגיה שלא שורדת לאורך זמן.

ספריידים על מדדים מובילים

במדדים כמו S&P 500 ו-NASDAQ 100 אני מחפש שני דברים: רוחב ספרייד בזמן רגיל, ומה קורה לפתיחה ולסגירה של היום. הרבה ברוקרים נראים טוב בצהריים ונראים פחות טוב בדקות שלפני אירוע מקרו.

לסוחר ישראלי שעובד בערב, זו בדיקה קריטית, כי חלק גדול מהפעילות קורה בדיוק בשעות שבהן השוק האמריקאי מתעורר.

• בדוק את הספרייד בשעה קבועה במשך כמה ימים.
• בדוק מה קורה סביב נתוני ריבית או דוחות תעסוקה.
• בדוק אם ביצעת עסקה על דמו ובחשבון חי וקיבלת אותה תחושת מחיר.

ספריידים על זהב וסחורות

זהב וסחורות נראים פשוטים, אך הם רגישים מאוד לעלות לילה ולהתרחבות ספרייד בזמן אירועים. סוחר שמחזיק XAU/USD ללילה צריך לבדוק לא רק את הכניסה, אלא גם את מחיר ההישארות בעסקה.

מניסיוני, זו אחת הטעויות הנפוצות אצל מי שעובר ממניות ל-CFD. הוא מסתכל על הגרף, ושוכח את החשבונית.

מי לא צריך לסחור ב-CFD

אני אומר את זה ישירות: רוב האנשים לא צריכים לסחור ב-CFD. לא כי הם לא חכמים, אלא כי המוצר דורש משמעת, הבנת עלויות ויכולת לספוג הפסד בלי לפרק את התוכנית הפיננסית.

אם אתה בונה הון לטווח ארוך, לרוב עדיף לך להתרכז במניות, קרנות סל או חיסכון מסודר, ולא במוצר שמתגמל פעילות גבוהה ותגובה מהירה.

• מי שכל ירידה חדה תוציא אותו מאיזון רגשי.
• מי שאין לו קרן חירום מסודרת.
• מי מחפש הכנסה צדדית מהירה אחרי יום עבודה.
• מי לא מבדיל בין השקעה לבין הימור ממונף.
• מי צריך את הכסף הזה בשנה הקרובה.

אם אתה מזהה את עצמך באחד מהסעיפים האלה, זה לא כישלון. זה דווקא סימן לשיקול דעת.

השלבים לפתיחת חשבון CFD בזהירות

אם בכל זאת החלטת לפתוח חשבון, אני בעד תהליך מסודר. לא קפיצה למים, אלא בדיקה מדורגת.

כך אני ממליץ לעבוד, במיוחד למשקיע ישראלי שנפתח דרך ברוקר אירופי או בריטי.

בדיקת רישיון הרגולטור הזר

לפני הכול, בדוק את שם הישות ומספר הרישיון. אל תסתפק בלוגו של FCA, CySEC, ASIC או כל רגולטור אחר.

אם המספר לא תואם, אם שם החברה שונה, או אם האתר עמום לגבי הישות, אני עוצר שם. אין סיבה טובה להתקדם לפני שהחלק הזה נקי.

מילוי שאלון התאמה אמיתי

אל תשקר בשאלון ההתאמה. זה אולי מפתה לעבור את המסך מהר יותר, אבל זה פוגע בך.

אם אתה מצהיר על ניסיון, על הון או על הבנת מינוף שאין לך בפועל, אתה מחליש את העמדה שלך במקרה של תלונה. בעיניי, שאלון התאמה איננו מכשול. הוא מבחן מציאות.

הפקדה מינימלית בלבד לבדיקה

אני אוהב להתחיל בקטן. בדמו, ואז בחשבון חי עם סכום בדיקה בלבד.

1. פתח דמו והשתמש בו לפחות כמה שבועות.
2. הפקד סכום מינימלי בלבד, לרוב 100 עד 300 דולר.
3. בצע עסקה קטנה אחת או שתיים.
4. בדוק משיכה אמיתית, גם אם היא קטנה.
5. שמור את כל הדוחות, כי בברוקר אירופאי או בריטי האחריות למעקב ולמיסוי נופלת קודם כול עליך.

למשקיע ישראלי זה חלק קריטי, כי ברוקר בינלאומי לא תמיד יבצע עבורך ניכוי מס מקומי כמו שחבר בורסה ישראלי היה עושה. תיעוד טוב בחודש הראשון חוסך כאב ראש גדול בסוף השנה.

מסקנה

אם אתה מחפש ברוקרים מומלצים ב-CFD בישראל, אני מציע להתחיל לא מהשאלה מי הכי נוצץ, אלא מי הכי שקוף עבורך. אצלי, Plus500 חזק בפשטות ובשירות, eToro חזק בלמידה חברתית, Trading 212 חזק בממשק ובשקיפות דיגיטלית, ו-AvaTrade חזק בפלטפורמות מסחר מתקדמות.

ועדיין, עבור רוב המשקיעים, מסחר בחוזי הפרשים הוא לא הנתיב המרכזי לבניית הון.

אם בכל זאת החלטת להיכנס, תעשה את זה בקטן, מדוד, ומתועד. ואל תוותר על דמו, על בדיקת משיכה, ועל השוואת עמלות לפני שקל אחד גדול.

מי שרוצה להשוות לעומק לפני הצעד הבא, שיתחיל שוב מהבסיס: ברוקר שמתאים לך, לא ברוקר שנשמע טוב בפרסומת.

אם אתה רוצה לראות איך אני מדרג ברוקרים שאינם CFD-בלבד ומתאימים גם להשקעה לטווח ארוך, עבור לדף הברוקר המומלץ שלנו.

שאלות נפוצות