אגרות חוב הן אחד מאפיקי ההשקעה הנפוצים, המבוקשים והחשובים ביותר בעולם שוק ההון, ולמרות זאת מעט מאוד משקיעים יודעים מה זאת בכלל איגרת חוב ואיך היא עובדת.
אז הגיע הזמן לתקן את המצב ולפזר את הערפל סביב כלי ההשקעה היעיל הזה.
לפני שנמשיך להסבר מפורט ומעמיק יותר במה מדובר, בואו נתחיל מהגדרה ראשונית ותמציתית שתסביר לכם על קצה המזלג מה זאת אגרת חוב: מדובר בשיטה של תאגידים או ממשלות לגייס כסף.
הן מבקשות הלוואה מהמשקיעים ובתמורה מעניקים להם זכות לקבל את תשלום הקרן והריבית במועדים הנקובים מראש. זה כל הסיפור.
עד כאן הכל נראה פשוט, אבל חשוב להבין שקיימים מגוון רחב של אגרות חוב מסוגים שונים.
התנאים של ההלוואה תלויים בתנאי ההסכם בין שני הצדדים, המצב הפיננסי של הלווה ואורך החיים של אגרת החוב.
אחת מהנקודות החשובות ביותר שאתם צריכים לזכור בנוגע לאגרות חוב היא שמדובר במנגנון שעוזר לחברות גדולות או לממשלות לפנות לשוק הפתוח כדי לגייס את ההון הנדרש למימון הפעילות שלהן.
במדריך הזה אתם הולכים ללמוד את כל מה שצריך לדעת על אגרות חוב, להבין פעם אחת ולתמיד איך הן עובדות ולהכיר את הקשר הישיר בין שיעורי הריבית שתקבלו למצב הפיננסי של הגורם שהנפיק את איגרת החוב.
מה זה אגרות חוב ואיך הן עובדות?
בעיקרון, מדובר בסוג של הלוואה שמאפשרת לחברות וממשלות לגייס הון בצורה מהירה ויעילה: תאגידים בכל התעשיות וענפי הפעילות יכולות להנפיק אגרות חוב – בנקים, ענקיות תרופות, חברות טבק וחברות נפט כולן משתמשות בכלי הזה.
חשוב לציין שאגרות חוב אינן מוגבלות למגזר הפרטי בלבד. כמעט כל מדינה בעולם מנפיקה אגרות חוב כדי לגייס כספים מהציבור ואג"ח ממשלתיות נפוצות מאוד והפכו לדבר שגרתי.
כדי להמחיש לכם את הגודל הבלתי נתפס של שוק האג"ח, תקלטו את הנתונים הבאים: על פי ההערכות העדכניות, השווי של שוק האג"ח נע סביב 100 טריליון דולר.
רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, השווי של מדדי המניות המובילים בארה"ב המנוהלים על ידי חברת S&P Dow Jones עומד על 64 טריליון דולר "בלבד".
אבל זה רק קצה הקרחון: על פי הנתונים של חברת מחקרי השוק וניתוח החברות SIFMA, היקף המסחר היומי במדד המניות S&P 500 הגיע לרף של 200 מיליארד דולר, היקף המסחר באגרות חוב גבוה יותר מפי שלושה ועומד על סכום דמיוני של 700 מיליארד דולר.
המספרים האלה מדברים בעד עצמם, ואין ספק ששוק אגרות החוב הוא אחד מהגדולים והמשפיעים ביותר בעולם.
כשגוף מוסדי או חברת ענק צריכים לגייס הון, אגרות חוב הפכו לאפשרות מועדפת בגלל הסכומים האדירים שהן צריכות להשיג.
תאגידים וממשלות זקוקים לטונות של כסף וגוף אחד לא יצליח לספק הלוואה בגודל הנדרש, ואגרות חוב הן פתרון יעיל שמאפשר להציל את המצב ולגייס את המימון הנדרש מכמות גדולה של משקיעים.
לכל אגרת חוב שמונפקת יש מועד פדיון (התאריך שבו תשולם תמורת האיגרת).
מרגע הנפקת אגרת החוב ועד למועד הפדיון שלה, המשקיע או האדם המחזיק באגרת החוב יזכה לתשלומי ריבית סדירים מהחברה או מהגוף הממשלתי שהנפיקו את אגרת החוב.
כשמגיע מועד הפדיון של אגרת החוב, הגוף המוסדי שהנפיק אותה יחזיר גם את קרן ההשקעה (סכום ההשקעה הראשוני), מה שאומר שעד למועד הפדיון של האגרת, תקבלו רק את הריבית השוטפת על ההשקעה שלכם וכשיגיע תאריך הפדיון הנכסף תקבלו את סכום ההלוואה המקורי ששילמתם.
חשוב לציין שמחזיק האגרת רשאי למכור אותה בשוק הפתוח.
זה אומר שהשווי הממשי של אגרת החוב יכול להשתנות בהתאם לאיתנות וליציבות הפיננסית של הגוף שהנפיק אותה והוא מושפע גם מגורמים כלכליים חיצוניים.
השווקים המשניים שבהם מתבצע המסחר באגרות חוב בדרך כלל פתוחים לציבור הרחב, אבל הוא יכול להתבצע גם באופן פרטי.
איך לחשב את השווי של אגרת חוב?
כשזה מגיע למחיר של אגרת החוב, או לגודל התשואה שהיא תספק למשקיע, היא עובדת בצורה דומה להלוואה רגילה שאתם לוקחים בבנק.
שיעורי הריבית של ההלוואה שאתם לוקחים תלויים במצב הפיננסי שלכם וביכולת שלכם להחזיר ולפרוע אותה במלואה.
אם המצב הכלכלי שלכם מצוין, שיעור הריבית יהיה נמוך ואטרקטיבי יותר, לעומת זאת, אם המצב הפיננסי שלכם פחות יציב ואיתן, תצטרכו לשלם ריבית גבוהה יותר.
המנגנון הזה תקף גם לגבי אגרות חוב.
לדוגמה, כשבוחנים את שיעורי הריבית שמציעים אג"ח ממשלתיות, מתגלים הבדלים משמעותיים בתשואה המוסדרת בכל הסכם, כאשר המשתנה העיקרי שמשפיע על שיעורי הריבית זה המצב הכלכלי של המדינה שהנפיקה את אגרת החוב.
נכון לזמן כתיבת שורות אלה, ממשלת בריטניה הנפיקה אג"ח ממשלתיות עם זמן פדיון של 10 שנים ושיעור ריבית של 1.3% בלבד.
בקצה השני של הספקטרום, נמצאות מדינות שהצמיחה הכלכלית שלהן ראתה ימים יפים יותר כמו ברזיל ומקסיקו שמציעות למשקיעים ריבית של 9.09% ו-8.16% בהתאמה.
לכן, שווי השוק של אגרות חוב מומלצות מתבסס על נקודות החוזק והחולשה של כלכלת המדינה שהנפיקה אותן, ובמובן מסוים זה נכון גם לאגרות חוב קונצרניות שהנפיקו תאגידים.
קחו בחשבון ששיעורי הריבית שתקבלו תלויים גם בתקופת הפדיון ובאורך החיים של אגרת החוב.
תזכרו את כלל הברזל הבא: ככל שזמן הפדיון של אגרת החוב קצר יותר, ככה גם התשואה שתקבלו תהיה קטנה יותר – אין חוכמות.
לדוגמה, אגרת חוב עם תקופת פדיון של 20 שנים שהנפיקה ממשלת איטליה מציעה שיעורי ריבית של 3.47%, בעוד שאגרת חוב לשנה אחת בלבד תזכה אתכם בשיעור ריבית מזערי של 0.18% בלבד.
הסיבה העיקרית לכך היא שככול שזמן הפדיון של אגרת החוב ארוך יותר, ככה גדל הסיכון שהשווי שלה יפחת עקב התפתחויות כלכליות לא צפויות.
אז לאחר שהבנו בצורה טובה יותר איך עובדות אגרות חוב, הגיע הזמן לגלות עד כמה בטוח אפיק ההשקעה הזה ומאילו סיכונים צריך להיזהר.
האם ועד כמה בטוחות אגרות חוב?
הערכת רמת הסיכון של אגרות חוב קונצרניות וממשלתיות זה ממש לא מדע מדויק ויש המון גורמים שצריך לקחת בחשבון.
למרות שאג"ח ממשלתיות נחשבות לאפיק השקעה סולידי ובטוח במיוחד, כבר היו כמה תקדימים שהוכיחו שגם במקרה הזה אתם לא יכולים להיות בטוחים ב-100% שתחזירו את ההשקעה שלכם.
הקריסה הכלכלית של מדינות כמו ונצואלה הראתה שאפילו באגרות חוב ממשלתיות יכול להיות סיכון גדול.
למעשה, האינפלציה המטורפת שדוהרת בכל הכוח במדינות דרום אמריקה כבר גרמה לכמה ממשלות לפשוט את הרגל והפכה את אגרות החוב שהן הנפיקו לחסרות ערך.
אבל לא רק חדלות פרעון יכולה לגרום לכם להפסיד כסף כתוצאה מהשקעה לא מוצלחת באיגרת חוב, לדוגמה, אם השקעתם באג"ח ממשלתית עם זמן פדיון של 20 שנה והייתם חייבים למכור אותן כשעברה מחצית מהתקופה הזאת כי הייתם זקוקים בדחיפות לכסף מזומן, אין שום ודאות שתקבלו את כל הסכום ששילמתם בעד האיגרת.
מהצד השני, אם המצב הכלכלי מגביר את הסיכון שמנפיק האיגרת לא יצליח לעמוד בהתחייבויות שלו, רוב הסיכויים שתצטרכו למכור את אגרת החוב במחיר נמוך יותר מהסכום המקורי ששילמתם עליה.
גם רמת האינפלציה יכולה לשחק תפקיד משמעותי בקביעת שווי איגרת החוב שברשותכם.
אגרות חוב מושפעות מאוד מהריבית במשק וקיים קשר ישיר בין מחירי האג"ח הנסחרות בבורסה לשיעור הריבית במדינה שלכם.
אם לדוגמה רכשתם אגרות חוב בשווי של 10 אלף דולר עם תשואה של 5%, אבל אז שיעור הריבית קפץ לרמה של 10%, תצטרכו למכור את אגרות החוב במחיר נמוך יותר.
הקונים ירצו ליהנות מריבית שוטפת של 10% , בעוד שאגרת החוב שלכם מבטיחה ריבית של 5% בלבד, ככה שתצטרכו להתגמש ולהתפשר על המחיר שלה.
למרות כל המוקשים האלה, אין ספק שאגרות חוב הן אחת מאפשרויות ההשקעה הבטוחות והיציבות ביותר מבחינת היכולת לשמור על הערך שלהן לאורך זמן, אבל כל אגרת חוב מגיעה עם יחס סיכון/תשואה מסוים.
בעוד שאגרות החוב שמנפיקה ממשלת ארה"ב מציעות תשואה נמוכה יותר מברזיל, הן גם מגיעות עם רמת סיכון הרבה יותר נמוכה.
לאחר שהבנתם את כל הסיכונים הכרוכים בהשקעה באגרות חוב, הגיע הזמן לגשת לחלק הכי מעניין במדריך וללמוד איך אפשר להשקיע בהן.
איך להשקיע באגרות חוב?
למרות שזה ממש לא מסובך להשקיע ולסחור באגרות חוב, חשוב להבין שבחירת אגרות החוב המשתלמות והרווחיות ביותר עבורכם יכולה להיות משימה הרבה יותר מאתגרת ומורכבת מרכישת מניות רגילות.
נדרש ידע וניסיון רב כדי להעריך את התשואה של אגרת החוב ולזהות את כל המשתנים והגורמים שיכולים להשפיע על השווי שלה בעתיד.
אם החלטתם בכל זאת להשקיע באגרות חוב, ניתן לעשות זאת בכמה דרכים שונות.
אם אתם מתעניינים באגרות חוב קונצרניות, תוכלו לרכוש אותן בקלות ובנוחות מרבית בעזרת ברוקר, עם זאת, קחו בחשבון שרוב אגרות החוב שנסחרות בשוק שמורות לגופים מוסדיים בלבד כמו בנקים או בתי השקעות.
זה דומה להנפקת מניות לציבור (IPO) שבדרך כלל מושכת גופים מוסדיים בלבד וציבור המשקיעים הרחב מקבל את ההזדמנות לרכוש את המניות האלה כשהן מגיעות לבורסה.
כשאגרות החוב מגיעות לשוק הפתוח, הן נסחרות בשיטת ה-OTC (מסחר מעבר לדלפק), אבל רוב הסיכויים שבכל מקרה תצטרכו להשתמש בשירותיו של ברוקר כדאי להשקיע באגרות חוב.
בכל מה שנוגע לאג"ח ממשלתיות, הסיפור טיפה מורכב ומסובך יותר: למרות שמשרד האוצר האמריקאי עשה למשקיעים חיים קלים ומאפשר לרכוש אגרות חוב ישירות מהאתר הרשמי שלו במינימום זמן ומאמץ, רק אזרחים אמריקאיים יכולים ליהנות מהאפשרות הזאת.
ישראלים עדיין יכולים לרכוש אגרות חוב ממשלתיות שהונפקו בארצות הברית, אבל הם יצטרכו לעשות את זה דרך ברוקר.
